גרגרים

הקיץ הגיע. מעז, יוקד ומחוצף.


בימים מאוחרים יעשה גופי פורצלן מקרצוף של רבבות גרגרים, חול וזכוכית שינשרו מאליהם לקרקע.

בשעות בין ערביים אצליח להתקלף משנים של שכבות. אסלק בציפורניי את הגלדים.

הטה ראשך כך על הצד ונשוף עליי בעדינות, העף אותם לאלף כיוונים.


עשה שאתעופף איתם כמעט.


רוקן ממני את כל המילים והותר אותי טהורה ממחשבות. הטבע נפשי בעשר אצבעותיך ובנשימתך מלא אותי בשתיקותיך.


עשה שאצא מפה לרגע קט.


לפעמים כדי להיאסף לחלוטין, צריך לפזר היטב. רק בכדי לראות את כל החלקים. ואז להרכיב בניסיון הראשון.

כשאפנה אל עבר הגלים הנח ידך על כתפי סובב אותי כיוונך.


עשה את פסיעותיי יודעות אחת אחת.


עיניי נעצמות, לא, אין מה לראות. הגוף נושם עמוק את שאתה. ומתמלא באיורים. כמו רשם. שרטט בי מבפנים את הקווים הנכונים.


עכשיו עשה שהם ישאירו סימנים.