ק: את חושבת?
א: אני יודעת.
ק: מאיפה לך בכזה בטחון?
א: אני מרגישה.
ק: וזה קיים תמיד?
א: לרוב.
ק: זה מציק?
א: אולי.
ק: ומתי לא?
א: כשזה נעשה חלק מהאוויר.
ק: זה ה-2 של של ה CO ?
א: לפעמים זה ה- 1.
ק: זה מגרד?
א: רק אם מחטטים.
ק: ומתי זה עובר?
א: כמעט אף פעם.
ק: יש מקרים חריגים?
א: יש מקרים רגילים. זה החריג.
ק: זה סופני?
א: רק אם מתעכבים.
ק: אז את מדפדפת?
א: יותר כמו מרפרפת.
ק: נשמע טעים.
א: עם נגיעות מלוחות-מרירות.
ק: מותיר עקבות?
א: לא על הלשון.
ק: איפה כן?
א: יותר למטה ושמאלה.
ק: רואים את זה?
א: לא. זה מוסתר היטב.
ק: ואם אני עיוור צבעים?
א: אין הוראות ספציפיות.
ק: בדקת?
א: לא. זה מניסוי וטעייה.
ק: תהייה?
א: גם.
ק: אז למה בעצם?
א: כי אי אפשר בלי.
ק: ואין לזה תרופה?
א: לא מצאו עדיין.
ק: מישו מחפש?
א: כולם יודעים. זה כמו קונספירציה המונית.
ק: נשמע כמעט מהפכני.
א: בסקלה חוצת יבשות.
ק: ואת?
א: כואבות לי הכנפיים.
ק: ואם תעצרי לרגע?
א: זה יכאיב.
ק: ניסית אטמים?
א: הם לא עוצרים את הזמזומים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה