כשהאור כה בוהק והלב מסתנוור
החיבוק שוב חונק כשהכל מתעורר
והמרוץ בך דוחק ומבפנים בוער
הרחיקי מבטך, לנקודה הכי גבוהה
כשספקות על ניסים ממלאים את ראשך
חששות חדשים בוחשים בגופך
ושדים לא נראים מקיפים סביבך
הרימי מבטך, אני נמצאת מולך
אתן לך תפנית לדרכך
אוביל אותך בחזרה לגעגוע שאבד
את השבר שסדק קירות ביתך
ואת העצב אאחה וכבר אינך לבד,
כשבשביל לפסגה את מחליקה לתהום
כשאת שוב נפגעת וטוב הופך גיהינום
וכשהפנת מבט הכל שונה פתאום
חזרי אל תוך עיניי, הן יציבות מולך
כשהיית בטוחה ולפתע הכל נופל
כל שהיה רגוע מאבד שליטה וצולל
ורוע מנוכר גועש ומערבל
חפשי בתוכך – אני אבלום שקיעתך
אראה לך מקום אליו תוכלי לחזור
אמשה אותך מהמאום ומהשחור
אל תהססי עכשיו ואל תביטי אחור
הרשי לי גם קצת להציל אותך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה