סנדלים ויסמין

ניחוח יסמין כשחלפתי ליד שיח
זרק אותי לרחובות המושב בו גדלתי.
זמזום דבורים עסוקות של בוקר,
חום ישראלי, ילדים מתרוצצים.
המכולת הנצחית וביצי השוקולד.
אמא שוב שולחת להביא כמה דברים.
אבני חצץ טורדניות בתוך הסנדלים,
ובני ילד השכנים יוצא אל החצר.
עם ערב נשמעים שוב קרקורי הצפרדעים,
והלילה השחור מבליט את אור הכוכבים.
בערסל גדול בין שני עצים אבא מתנדנד,
ובמטבח על השולחן ממתינים המטעמים.
שנים קדימה התמונות שבות ומציפות,
זרועות חורים במקומות הדהויים , המלוכלכים.
כמו תעתוע מכוון בוחרים את הרגעים,
שיותירו על נפשנו שרידים מנחמים.