הייתי מכרבלת אותך בתוכי עכשיו
בלי להזדיין. רק עושה לך נעימים בכל הגוף
אפילו שאני גמורה ומרוסקת,
להעביר את ידי בשיער שלך ואז לאורך הגב שלך עד למטה לישבן
בצידי הגוף היפה שלך
מנשקת לך את העיניים. ובפינה של השפתיים
מלטפת לך את הפנים
כולל הזיפים
נשיקה בתנוך
וגם בשני,
לא עושה אפליות
נצמדת אליך עם כל האורך שלי שהוא לא ארוך בכלל
ולבנבן בטוסיק
וכשהיית לידי ואני לידך הוא היה שלך לאותו זמן
לפחות
וגם קצת בין לבין
אם חושבים על זה.
ואז, אולי, לא חייב, היית נעמד לכבודי, כל כולך, יפה וזקוף ונכון
ורוצה לקחת. ולקבל. מה שיש לי לתת
מה שאני אוהבת לתת
למי שאתה, שמצליח לגעת לי בין הרגליים רק במבט כחול כזה בלי תכנונים אפילו
הגוף שלי כבר ידע מה הוא רוצה
ואז גם הראש, אבל הראש לא קשור בעצם. רק הבטן.
הוא עובד מצוין כשהוא לא מכתיב את הקצב
כשהוא לוקח את התפקיד המשני, נותן לשאר האברים לקחת פיקוד
להוביל
להימשך
למשוך
למשוך
להינתן
לתת
לתת
ללהטט
להלהיט
לשחק
לשחק
להתמסר
להשתלט
לאבד שליטה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה