זה שבוע גרוע. לא היה כזה זמן רב. והוא סודק את העור ועושה עליי סימני גרפיטי של שכונת מצוקה. אני יודעת יודעת יודעת יודעת יודעת יודעת יודעת יודעת יודעת יודעת יודעת יודעת יודעת יודעת יודעת יודעת ואת יודעת שאני כאן ובצפרניי אוחזת בקצה הקיר כי בידי השניה אני אוחזת בשלך ומבטך אליי נישא ואני גם חצי תלויה כמעט נופלת תכף נשמטת כמעט מתפוררת חול ואדמה מחלחלת דרך הרצפה מפספסת נשימה לא איני שלמה לחלוטין תלושה שורדת נחושה וחזקה חזקה חזקה אני עוצרת נסיגה רגלי נתפסת בכניסה אין כאן יציאה יש כאן יציאה אדמה כבושה מדרון תלול אוויר שאול טיפה קטנה ועוד אחת הוא לא שילם וגם לא ההוא ולא ההוא אבל אני כאן ובעיקר את אני אוהבת אוהבת אוהבת אוהבת אוהבת אוהבת אוהבת אוהבת אוהבת אותך.
skip to main |
skip to sidebar
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה