26 ביוני 2011

desert

היית נוגע בי בצליל שליד המילה
ומשלח אותי לחדר צדדי, או אחד אחר
בלי שכיוונת
והייתי מוצאת בי את כל המשמעויות
הנסתרות
שחיכו להתפרץ
והן חיכו זמן רב
בלא שידעו, אבל חיכו,
בסבלנות אין קץ
והן זרמו בכל הצמתים בגוף
חצו לאורך ולרוחב
חרצו לעומק ולעובי
את הגוף המתפתל, כשעמדתי שם
בכל כוחי אצרתי את הצעקה
היא השתלבה באלו שהמתינו
הטיחה אותן על שטח פניי,
מבפנים

בהמשך, שעות מתות עברו
כבר הייתי שרועה,
מילותיך כבר היו מדויקות
רק כי ביקשתי, נתת.
מאחר והסכמת, לקחתי.
נגעתי, נדהמתי, נפלתי, התרוממתי, עפתי, ריחפתי, נרעדתי, רטטתי, התפזרתי
לאלף כיוונים
לכאן.

ואז שוב.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה