ילדה בת שש עשרה רואה את סוף העולם מול עיניה כשהראשון שלה שובר את ליבה הקטן. ילדה בת שש עשרה עושה מעשה של ילדה, מן הסתם, ומבהילה עד כדי בריחה את אהובה הראשון.
לב שבור שהתאחה נסגר בטריקה. מה חזקה טריקת דלת כזו כדי להאמיר את הדי השכחה הרמים. מנגנוני ההגנה של הנפש מתעוררים לחיים ומבצעים משימתם נאמנה ללא לאות. ללא מרגש. רק בדפדוף לאחור ניתן להבין את התהליכים.
היא למדה את המשחק והייתה לשחקנית מצטיינת. תדיר מצאה לעצמה שותפים למשחק. כל המערכונים שהריצה על דפיה היו קצרים וממצים. לומדת את היריב. נהנית ממנו. שואבת את תמציתו. ואז סוגרת את המשחקון בנצחון מוחץ. ותכף מתחיל המשחקון הבא. היו גם משחקונים חופפים. היא לא בחלה בשום טקטיקה. הכל היה כשר לדרכה לרכישת נקודות זכות במשחק הכולל של חייה הצעירים. ואת כולם היא רשמה. במוחה התנהל מעקב מדויק של כל המאורעות. כזה שרק היא ידעה לקרוא ולאיש לא הרשתה לעיין בהם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה