מול החופים הלא נגמרים
של לאות ושל ייסורים
של מורכבויות עצומות
וסיבוכים ערטילאיים
ודחף של להיות עם.
כמי הים הנשטפים ואוזלים
חוזרים ונושקים אל החוף
מותירים עליו געגועים
ואז חוזרים ומעלימים.
לא יודעת דבר.
יודעת הכל.
skip to main |
skip to sidebar
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה