הכל רוקד לי מול העיניים. העולם נכנס לסחרור נעים וכל השדים נעלמים.
אתה מונח לצידי מלטף את גופי ואני מניחה את ראשי בחיקך.
אתה נעים לי מרחוק כשאינך אומר דבר, כשאיני רואה את העט מרצד בחלון על המסך ומקפיץ לי מילותיך. כשאיני שומעת את קולך ברקע.
בכבלי אהבתי האכזרית. אני נכנעת לכשפים המלחשים ומתמסרת לרפיון המעכל את כל כולי.
כורעת תחת נטל התחושות רוצה לתת להם להתפרץ ולנפץ אותי.
להתפזר לכל אלף כיוונים מנוגדים ואז לחזור, להיאסף, להיות מורכבת מחדש במציאות חדשה.
כל שפיותי היא אך חזיון נעים לכל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה