היא שאלה אותו מה גבר רוצה. והוא ענה. תשובה מהשרוול [השמאלי? ]
ומה אישה רוצה?
לשגשג ולפרוח במשחה הלא נגמר של השגרה, לאהוב ולשכוח בדרכה אל הכרך וחזרה.
מפצחת צפנים לא מוכרים מתרגמת למילים, מרכיבה משפטים. מפזרת ומרכיבה פזלים שלמים, ממוטטת היררכיות, מפריחה דפוסים.
מלידה היא סופגת אמירות וסטיגמות, מלמדים אותה להיזהר יותר, להקפיד מעבר, להישמר במיוחד, להתאמץ בעיקר.
את השלמות היא לא מקבלת במתנה, היא משתדלת ללמדה מן הכתוב, מן המגע. מהתחושה החדשה, הישנה.
היא יוצרת אותה בתוך בטנה ומוציאה מתוכה בכאבים אוצרות יקרי ערך. להם היא ציפור גדולה במוטת כנפיים אדירה מגוננת עליהם מטורפים משוטטים ומביאה להם ממקורה את מזונם. מלמדת אותם להעז, לנסוק, לנסות, לפרוש כנפיים, ולעוף. ומלווה אותם במבטה. מרחוק.
היא יוצרת אותה בין רגליה, בלשונה, בקצות אצבעותיה, בעיניה, בין המרווחים ובלי ההפרשים. היא מקבלת אליה תענוגות ומעניקה מעצמה, מענגת. משתוקקת, עוגבת, מזדיינת, אוהבת.
היא אינה תלויה בדבר בעוד תלויים בה, היא מושיטה רגלה וצועדת עוד צעד. בלי לדעת היא מפלסת דרך ועולה מדרגה. פועלת, לא מרפה. מוכיחה לעצמה שיש לה יכולת ציפה מופלאה ותוך כך מתירה קשרים סבוכים מסביבה.
כך היא מאות בשנים, על גבי יבשות וימים, עבור בדפים צהובים ושחוקים, עם רדת מליוני לילות ובעלות מיליארד בקרים. מתמידה ועקבית ממשיכה בשלה, בשלה לעצמה, מנווטת. פורצת דרך.
את מה שהיא רוצה, היא לוקחת בידיה.
היא אישה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה