skip to main
|
skip to sidebar
honeygirlnook
17 במרץ 2011
כבר שנה בלי
הזמן עושה את שלו, אומרים לי.
הוא מעמעם ומשכיח
פותר ומפריח
את מה שהיה.
את הנעים ואת הנורא.
אני חושבת שהוא רק הופך את הדברים
לחלק מהקליפה
מזיז אותם הצידה מהליבה.
אל השוליים.
געגוע הוא חלק מהרקע.
לרוב, חיים איתו בטוב.
וזה מה שצריך בעצם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
רשומה חדשה יותר
רשומה ישנה יותר
דף הבית
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
my longdistance blog
Elinor Wolff
Create Your Badge
קוראים
ארכיון הבלוג
◄
2014
(1)
◄
אוקטובר
(1)
◄
2013
(1)
◄
מאי
(1)
◄
2012
(45)
◄
נובמבר
(8)
◄
אוקטובר
(4)
◄
ספטמבר
(9)
◄
אוגוסט
(14)
◄
אפריל
(2)
◄
מרץ
(2)
◄
ינואר
(6)
▼
2011
(200)
◄
דצמבר
(8)
◄
נובמבר
(15)
◄
אוקטובר
(7)
◄
ספטמבר
(11)
◄
אוגוסט
(12)
◄
יולי
(31)
◄
יוני
(20)
◄
מאי
(18)
◄
אפריל
(16)
▼
מרץ
(20)
נ.צ.
חזות
GAMES
היום בו התחילה לעשן
חוף מבטחים
שקרים ואמיתות
בועות
כלא
קנאה
כבר שנה בלי
על קצה השיר
מסודרת
טרוף
כמו שיודעת
הקריז
למה בעצם
יום לאישה.
מה אישה רוצה
לקום לתחיה
אהבה שאינה תלויה
◄
פברואר
(23)
◄
ינואר
(19)
◄
2010
(97)
◄
דצמבר
(9)
◄
נובמבר
(10)
◄
אוקטובר
(14)
◄
ספטמבר
(11)
◄
אוגוסט
(18)
◄
יולי
(14)
◄
יוני
(17)
◄
מאי
(4)
פרטים עלי
blondi2honey
הצג את הפרופיל המלא שלי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה