ואני זוכרת את המבטים שלך. אני זוכרת את עצמי חשה את פניי מתעקמות מכאב של העומד לבוא. אני זוכרת את ההבזק המיוחד הזה בעינייך, מזהה את ההשתנות המהירה את החישה המיידית שלי, בעיניי. ואז מצמצת. וההבזק נעלם. נותר רק השיקול, המחושב. מונולוג יחיד. משונן. מתויג. מנח הגוף. כיוון המבט. רמת השחרור. אף שריר לא נע. בך. רק הקלישאות.
b.s.
b.s.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה