21 באוג׳ 2012

all a lie

ואני כבר לא יודעת בכלל אם לכעוס עליך, כי לא עמדת בהבטחתך. לא אמרת לי לפני שעברתי חצי דרך. נתת לי להמשיך, לחדור, להפתח, לתת, להינתן, לחשוף, להחשף.
או לכעוס על עצמי, שראיתי איתותים, רמזים, סימנים, לאורך הדרך, ונשארתי אמונה.
או להילחם, להיאבק, לא להניח לך, לוותר, עליי. עלינו. להראות לך, כי כל הפחדים שלך, כולם, אין בהם ולו מאום. ממש כלום.
אבל מי אני בכלל, לעומתך.
אתה לא תאמין לאף מילה.
לאף מילה.
מילה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה