המלך צועד בשדות כוחנות
הוא פוסע בשקט, מקשיב בנוחות
מלטף בידיו בתנועה עצלה
סוד שומר לעצמו, לא מסגיר אף מילה
אתם בטח יודעים – הוא אומר לעצמו
בודאי מנחשים – ממלמל בליבו
לא יתכן שאתם כה תמימים
את עצמכם קוברים בשגרת החיים
לו יכולתם לשמוע את שמתרחש
לו רק יכולתם אותו לנחש
הן הייתם עולים לגבעות וקוראים
הייתם לבטח עוצרים זועקים
צלילי תרועה פעמונים צוהלים
תהודה אדירה ואתם מסרבים
לא רוצים להקשיב לפתוח אוזניים
רק לשקוע עמוק, לזרום עם המים
כן, הוא ממשיך בדרכו השלווה
בשקט בוטח, בפנים אש קרבה
אתם לרגליו משתטחים ברצון
לא ששים לאימה שרבצה בשלטון
לו יכולתם לשמוע את שמתרחש
לו רק יכולתם אותם לנחש
הן הייתם רצים לגבעות וצורחים
הייתם לבטח בפלא בוהים
תרועת אלוהים, אורות סנוורים
מסמאים עינכם מלראות סימנים
לא מאמינים, מקווים להתחמק
לא רוצים לדעת משתדלים להיאבק
לא הייתי בורחת ממנו עכשיו
כי המלך שולט וליבו לב זהב
גם אותי הוא הפנט במילים הרכות
כך נפלתי בקסם ונותר רק לחיות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה