נעלה?
מהנקודה בה אני עומדת הרצפה נראית לי רחוקה ואטומה.
רחשי הרכבים למטה עמומים ונמתחים אל מעוז חפצם.
דיבורים ברחוב סתומים ונשמטים אל דובריהם.
קרני השמש נימוחות, מרצדות בשערי הפזור.
דלת נפתחת, דלת נטרקת, דשדוש רגליים במורד המדרגות.
פעימות ליבי מתהדקות ונפרדות במנוסה.
או התקרבות.
האוויר קופא כשאני בוהה בפרודותיו המתעופפות כבועות סבון.
ריק משתלט על מנעד הצלילים השגרתי שלאוזניי.
ומעבר לכל רק קולות שתיקתך.. שתיקתי..
נשימה שאיפה.
נשימה שאיפה.
נשימה שאיפה.
הלמות גופך
באחוריי.
אל תוכי.
בתוכי.
בפי.
*
*
*
ליד שולחני נזכרתי.
טעמך עודו על שפתיי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה