לפעמים זה סמס שמשוגר על ידי למאן דהוא. הסמס נותר כך מיותם וערירי, באין עונה, אין מענה. בעיני רוחי אני מדמיינת את מילותיי מתעופפות להן מעלה בתוך בועת סבון שקופה וצבעונית, עד אשר תפגע בקצה האטמוספרה הסלולארית שם היא תתנפץ לבסוף מחוסר חמצן. הלא חשבתי על מושא המסרון ושאלתי לשלומו. דרשתי בקיומו. האם דרישה מוגזמת תהיה לקבל מענה?
~~~~~~
לעיתים יש הצפה במסרונים אלו. במקרה זה הם מגיעים בצרורות ולו על מנת להודיע על כך ששולחתם בדרך אליי ותגיע לפגישתנו במסיבה פלונית. מסיבה כזו שכולם יגיעו אליה בצמדים. הנה תכף תכף היא מסיימת להתארגן, עוד כמעט קצת והיא יוצאת מהבית, הנה הנה היא בדרכה לרכבה, וכו' וכו' וכיוצ"ב וגו'. שעתיים לאחר מכן בעודי אשב לי בגפי במסיבה דנן בין כל הזוגות האחרים, אקבל מסרון נוסף, הפעם על ביטול הגעתה. Say what ??
~~~~~
היה היה לו דייט ראשון שידורג להלן כמוצלח פלוס באחד מהערבים הפנויים הנדירים שלי. פגישה כזו שקובעים לה פגישת המשך כמעט מיד. אז קבענו. עם תאריך ושעה והכל כמו שצריך. אממה.. המועד החגיגי הגיע וחלף לו. מסרונים נשלחו, טלפונים הורמו. נאדה. חישבתי לעצמי האם רצוי לברר בבתי החולים הרלוונטיים על מאושפזים טריים, חס וכרפס. מיד עצרתי את עצמי, ולחליפין סטטוס חדש נולד והודבק אחר כבוד על הקיר יקיר לי לשם ויסות עצביי המעקצצים.
~~~~~
הנה מגיע לו יום שני החגיגי שלי. זהו יום של התפנות משגרת משרתי כאם חד הורית לשני ילדונים שובבים. זהו יום שאחר צהריו מוקדש לחברים, חברות, השתובבויות והתרגעויות. או סתם התפרקות מזדמנת בצורת סרט או ביקור בפאב מקומי. קבענו לדבר בסמוך לשעת מפגש שתואמה יום קודם. תמיד לקראת פגישה ראשונה עם מי שעד כה ההתנהלות מולו הייתה וירטואלית או טלפונית בלבד קיימת ציפייה נעימה כזו. סקרנות ומתח מהסוג הטוב. מתח המבקש לבוא על סיפוקו בפגישה היעודה. כמה מאכזב אם כן להבין כי משהו השתבש אי שם בדרך בהבנת הדברים בין הצדדים לאותה פגישה כאשר שעה וחצי לאחר שזו פסה לה מן העולם בלא שיצאה לפועל אני מקבלת מסר מקרטע במייל להודיעני, בדיעבד, על ביטולה. תודה! [מיותר להזכיר את המסרון מלמעלה, נכון?]
~~~~~
מעולם לא הצלחתי להבין את אלו השייכים לקבוצה לא קטנה ולא מובחרת כלל שתקרא להלן - הנעלמים. האם בעולם המפותח של חברי קבוצה זו פרודות הזמן מתגבשות אחרת לכדי שעות וימים? האם יש כללים חדשים שאיני מודעת לקיומם? או שמא יש איזו קונספירציה המונית שמשתלטת כלוחמת גרילה שקטה על התרבות החברתית המקומית.
ואיך בעצם עליי להגיב כשאני נפגשת [בעצם לא] עם מישו מהנעלמים. והרי אני איני מכירה מנהגים אלו. כמפורט:
"יקה - כינוי גנאי שהצמידו יהודי מזרח אירופה לגויים הגרמניים בתקופת המאה ה-19, דבק כמאתיים שנה לאחר מכן דווקא ביהודי גרמניה, והפך לכינוי נייטרלי לכל יהודי שעלה מארץ זו. מאחר שיהודים אלו, שהביאו עימם את המנטאליות המקפידה על סדר, ניקיון ונימוסים נקראו בשם 'יקה', הפך הכינוי לתואר מכובד למי שהתנהגותו מוקפדת ודייקנית, ללא קשר למוצאו."
נדרש לי פתרון מיידי לאור התפשטות התופעה. תופעת הודיני הבאה עליי לטובה [תלוי איך מסתכלים על זה J ]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה