27 ביולי 2010

כישוף

פניך נראים לי מעולם אחר. את הרפש בליבך אתאווה לנקז בשפתיי ולינוק. כל הרוע בחייך אשאף לשלוף בידיי המעסות עורפך המתוח. הנח לי לקחת ממך את כל השדים כולם. רק בהיותי. רק בתמימותי ובגופי. אצמד אליך בחלומותיי ואוביל אותך הרחק לשביל אחר. לא מתוכנן. מסע מתוך החשיכה. הכאב מחופר עמוק בעורקיך וקולך מחפש מזור. נשמתך מיוסרת הנח לשקט לעטוף מבפנים. קח קצת מהכל והותר את השחור לאפילה הבולענית. חתוך את העולם בהיותך. הים יעמוד דום ויפשיל גליו אל הצדדים בהוד ובהדר אל נוכח תשוקתך לטרוף את השממה. כובד נשימה לוכד בך הרהורים רצחניים. לאבד את עצמך במחילות בוץ ועפר ולהגיח טהור ומחודש. ואני רציתי לעמוד באור כשתגיח לעולם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה