12 בספט׳ 2010

צל

צילו של עולמי מוטל
דממת עולם
שממת אמת
מול בכי נאלם.
טלטלות הזמן נפלו דום לרגליך,
ושתי ידייך מושטות
עינייך
צופות בי בדממה
למרות שבכולי זעקתי
נותרתי דוממה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה