4 בנוב׳ 2012

שלג

אז הייתי תופסת את ידך בפתאומיות ואתה היית מסתובב אלי
כאילו לשאול

ולא יהיה לך מושג ולא תדע מדוע נחרצו פניי קמטים מפוארים
ותניח את ידך על לחיי החולית ותמתין. ותנשום ותנשום
ותקרב עוד חצי צעד השני קצת מהסס. ותנשום
ותעלה מותניי ואז גבי ידך בזהירות, ותידום
בסבלנות אדירים תקפא מולי על הדיונה השקטה
וסערות אבק מסתלסלות יבדרו את שיערך
ושמש בדיונית תעקצץ כתמים מתרחבים והולכים על עורך
הבהיר

ואני אפער מעט את שפתיי על פני ימים ארוכים
ואז אאותת לך, בעיניים ענקיות --

יבש לי בפה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה