לכפות ידיי מגע חיור
חצי מגדל צבוע בשמש
שאר הגוש מחובק עננים
בבוקר זכרתי שולחן פורמייקה ישן
בעשר פרשתי עליו מפית לבנה
אני שלוחה של פרצופים עמומים
לפנות בוקר העירו אותי בשקט
ומשכו חזרה לקירבם.
השעון צועק לישון!
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
skip to main |
skip to sidebar
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה