lack

הם שנים שמתגעגעים.
לאו דווקא האחד לשניה.
אז הם יושבים, מכורבלים, מחובקים, זה בזה.
מתגעגעים.
שותקים.
נושמים, ניחוח עצם הבריח.
וזה לא שהם הגיעו לשם במקרה, הם תאמו עמדות קודם לכן.
ידעו את שצפוי לקרות. לא היו שם אשליות.
גישור על פני תהומות דומים. מקורבים.
ביחד, ובנפרד.