הדלקתי עוד סיגריה, לגמתי מעט מהכוס. לא היה דבר אחר לעשות כשהמוסיקה הזיזה לי מעט את הישבן על הכסא החורק. אתה אלפי קילומטרים מכאן אז מה הטעם בלומר לך כמה.
כמה כמה צועק מישהו על החוף ואני מסובבת את ראשי לכיוון השקיעה, כן זו שלא טרחתי לצלם כי כמה שקיעות כבר אפשר ללכוד,
הן, יהיו כאן גם מחר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה