ואולי אפסיק בחיפושים
ואולי בכלל זה כבר מזמן בוהה לי בפנים
אולי אני נמצאת בו, בשקט
אצלך בידיים
אולי זה תמיד היה שם במבט
במגע השפתיים.
פעם שאלתי אותך, אם תניח לי לאהוב אותך.
אני לא זוכרת מה ענית לי.
ואני רוצה, לאהוב על אמת. אותך.
עם כל השגרה והשקט
וההכרות שלנו, והנינוחות שלנו.
שאלת אותי למה אתה שקוף לנשים סביבך
אני מפזרת לך רמזים
שבעיניי מעולם לא היית ולא תהיה כזה.
שבעיניי מעולם לא היית ולא תהיה כזה.
וכשאני נוהגת הביתה, מהעבודה היום,
ולפתע תוקף אותי הכאב הזה בחזה
ולפתע תוקף אותי הכאב הזה בחזה
אני לרגע קצר חושבת
אם גם לך כאב בדיוק באותו רגע
ונמצאת שם לידך [למרות שלא יודעת היכן אתה]
ומריחה את ניחוח גופך
ואצבעותיי מטיילות על עורך השזוף
ובכפות ידיי העקצוץ הנעים המוכר
שעובר בהן כשאני שם. לידך, במחשבותיי הנודדות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה