פרבילגיות

כנפיו זזו קלות,
לבנות ועיטורים שחורים עדינים
זו היתה רק הרוח
לא היו שם חיים
היופי עדיין נראה בו
שריד אחרון ליאוש שידע
האומץ שלקח לו ניכר בו
מדגיש פרבילגייה,
לעזוב את הכל
ולנשור לאדמה.