כוכבים

אתה יודע
גם אם ארצה אני לא אוכל להפסיק
כי זה כבר בתוכי
כלומר התחיל
כבר תוך כדי תנועה. התחושה הזו
של את הכל, לתת.
ואין לי על זה שום שליטה.
אבל עכשיו אני כבר לא יודעת אם מה שאמרת
שאני כזו, מפנקת
מאד מאד ונורא וכל הזמן וזה כבר מוגזם
אבל בצורה חיובית, כי חייכת
אולי בכלל התכוונת ההפך
אבל לא רצית להרוס לי. את ההנאה.
אם אני תלויה על החבל מתחת לרקיע מלא כוכבים
אתה תגיד לי לפני שאעבור חצי דרך, נכון?